<h1>ארחות חיים הלכ' ברכו סימן ב'</h1>
<h2>דף יא.</h2>
דין הברכות שלפני ק"ש ואחריה בערבית ושחרית. אחר ברכו מברך על ק"ש שתי ברכות לפניה יוצר אור ואהבת עולם ולאחריה אמת ויציב. ומזכירין מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. מדת לילה ביום שאומרים יוצר אור ובורא חושך. ומדת היום בלילה שאומר בורא יומם ולילה. והטעם להודות לפניו שהכל בידו ית' והוא גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור. ואמר ובורא חשך שאע"פי שאינו נופל בזה לשון בריאה שהרי החשך אינו אלא העדר האור עכ"ז אומרים כן דלישנא דקרא הוא. וי"א כי לפי' נופל בו לשון בריאה לפי שע"י התגלגל גלגל שמים למטה בא החשך לארץ. והאלפא ביתא שאומרים בברכה שלפני ק"ש של שחרית להודיע שלא נתקיימו שמים וארץ זולתי על פי התורה והאלפא ביתא היא יסוד התורה. וגומר הברכה עד יוצר המאורות. יש מקומות שאומרים בחתימתה לעושה אורים גדולים ואור בציון תכין כ"ש קומי אורי כי בא אורך ובדברי קדשך כתוב לאמר אל ה' ויאר לנו בא"י וכו' וזה לא יתכן לחתום אלא על אור הבריאה כדאמרינן צריך לומר בחתימה מעין חתימה ומעין פתיחה וע"כ צריך להם לומר והתקין מאורו' וכ"כ ר' סעדיה ור' נטרונאי גאוני ז"ל, אבל באלו המקומות שאומרי' לעושה אורים גדולים אין צ"ל והתקין מאורות. והרמ"ה כתב בתשובה דלא אמרינן להני קראי ולא והתקין מאורות דלא אשכחן בקראי דתלי יצירת המאורות לשמח העולם אלא להאיר ולמשול ביום ובלילה אבל לשמח העולם לא אשכחן. ואי משום ההיא דאד"הר דשמח בהאור זה היה לאחר היצירה. ואי משום מעין חתימה סמוך לחתימה אנן הכי סמכינן כאמור לעושה אורים גדולים וכו' הפסוק בא"י יוצר המאורות ע"כ. ואח"כ מתחיל בברכה שניה שהיא אהבת עולם. וברכה זו אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לחברתה. ופסקו הגאונים ז"ל כרבנן דאמרי אהבת עולם ולא כשמואל דאמר אהבה רבה דיחיד ורבים הלכה כרבים. ועוד המטבע הזה נראה יותר נכון שאנו מודים ומברכים הש"י שאהב אותנו אהבה שלימה עולמית שלא פסקה ממנו ולא תפסק מאהבתו אותנו הוציאנו בגלות ובאהבתו ובחמלתו ישיבנו לקדמותנו על מכוננו ותלנו שהכל פונים בו. ומקצת הגאונים נסתפקו בדבר זה ונהגו בעצמן לומר בשחר אהבה רבה ובערב אהבת עולם וכן נוהגים בצרפת. כתב הר' אשר לפי' סמכו אהבת עולם ליוצר המאורות שבה מזכיר שמו של הקב"ה ונתינת התורה המאירה מכל המאורות שהשמש אינו מאיר אלא ביום והתורה מאירה ביום ובלילה ואחזו דרך השמים מספרים שהזכיר המאורות וסמיך ליה תורת ה' תמימה, ואח"כ עדות ה' נאמנה שאנו חייבים להעיד על יחודו האמיתי ע"כ. ובערב מברך לפניה מעריב ערבים ואהבת עולם ולאחריה אמת ואמונה והשכיבנו אלו ז' ברכות שבק"ש בין בקר וערב וכתב בירוש' על שם שבע ביום הללתיך. ויש לתמוה למה תקנו בברכת המעריב ערבים ה' צבאות תמיד ימלוך עלינו קודם חתימת בא"י המעריב ערבים דנראה כהפסקה דאין החתימה מעין הברכה והיה ראוי להיות החתימה סמוך למבדיל בין יום ובין לילה ובזה יהיה חתימת הברכה מעין הברכה, הענין כך שאנו צריכים להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה ולפי שהשי"ת הוא הבורא היום והלילה נמליך אותו עלינו אחר זכרנו שתי המדות כאלו נאמר מי הוא גולל אור מפני חשך ה' צבאות ותפסו לשון הפסוק כי כן בא אחרי הזכרת היצירה כאמרו יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע ה' צבאות שמו להודיע שהוא הבי"ת ברא אותם להוציא ולבטל דעת הכופרים בזה. ברכה ראשונה בין בבקר בין בערב פותחת בברוך וחותמת בברוך ושאר ברכו' חותמות בברוך ואין להם פתיחה וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה וחוזר ומברך כמטבע. יש מי שכתב שסומא אינו יכול לברך יוצר המאורות אבל מעריב ערבים יכול לברך.
